הסיפור של רקס
רקס הגיע אלינו כצל של כלב, עצם על עצם עם עור שמחבר בין לבין וזהו.. הוא היה מוחזק אצל אנשים שהביאו אותו למצב הזה, מדי פעם זרקו לו קצת אוכל, לרב לא. וככה הוא חי, בערך, כי אי אפשר לקרוא לזה באמת חיים. מה עבר עליו מעבר? מה גרם לו לפחד מאנשים? כנראה שכבר לעולם לא נדע, אבל התפקיד שלנו היה לגרום לו להאמין שוב באנשים.
וקודם כל- טיפול רפואי דחוף וקריטי! רק פיטבול יכל לשרוד בתנאים כאלו עד עכשיו, ורק פיטבול יכל להלחם על החיים שלו עם כזאת מוטיבציה לשרוד רקס סבל מדלקת קרציות כרונית עם פגיעה ביצור כל תאי הדם במח העצם וקיבל תרופות מיוחדות שנועדו לעידוד הווצרות תאי דם והעלאת ספירת התאים.
כל העמותה, המתנדבים שלנו וחברי העמותה התגייסו בשבילו, עשינו הכל כדי שהוא ישרוד כולל תרופות שעלו הון תועפות!
העיקר שהכלב הזה שהיה ונשאר גור בנפש שלו ישאר בחיים.
וזה עבד!
לקח זמן, אבל רקס התאושש, פיזית ונפשית.
העלה במשקל, ופתאום התחלנו לראות את האור זורח לו שוב בעיניים, ושם כבר ידענו שהוא ילחם וישרוד את זה.
מה שנשאר משם זה למצוא לו בית.
הוא היה גדול מדי, נראה מפחיד מדי, עם אוזניים גזורות ואנחנו חיפשנו את המשפחה שתראה מעבר לכל זה את הנשמה הענקית שלו.
והם סוף סוף הגיעו, התאהבו ברקס ועכשיו הוא חלק מבית!
איזה התרגשות זה לכתוב את זה!!
בשביל מקרים כמו של רקס ועוד עשרות אחרים אנחנו מחזיקים מעמד, בקושי.
כל מקרה כזה, כל כלב, כל נשמה גוזלים מאיתנו משאבים שפשוט אין לנו.
אנחנו זקוקים מאוד לעזרה שלכם, ופה אתם נכנסים לתמונה- כל תרומה, גם אם הקטנה ביותר מוקדשת ישירות לטיפול בכלבים שלנו.
